מהו בור אוצר הזריעה - ומילוי מקווה

מכיוון שאי אפשר להשאיר את הארבעים סאה בבור הטבילה, למשך כל ימות השנה, שהרי הם מתמעטים, וכן מתלכלכים וצריך להחליפם מידי פעם, לכך עושים בור נוסף בסמוך למקוה [שאינו נראה לטובלים במקוה, אלא נמצא מאחורי בור המקוה בסמוך אליו] וממנו ממלאים את המים לבור הטבילה. ראשית ממלאים את הבור ממי גשמים בדר"כ דרך גג המקוה המוביל את מי הגשמים בצינורות הקבועים בבניין המקוה, אח"כ פותחים ברז לצינור המשכה [צינור ההמשכה בד"כ הוא מבטון - דבר שאינו מקבל טומאה, באורך מינימאלי של (ג' טפחים) 30 ס"מ לחומרא] המוביל את מי הברז העירוניים לאוצר הזריעה, ובור הזריעה מתמלא עד גובה הנקב השופך לבור הטבילה (למקוה), וכך מתמלא המקוה במים כשרים (על דרך נתן סאה ונטל סאה) בעוד ממשיכים לזרום מי הברז לאוצר הזריעה.