לשון הרע על מי שיצא מכלל עמיתך

האפיקורסים [וכ"ש גוי], והוא הכופר בתורה [בין שבכתב ובין שבעל פה] ובנבואה, ואפילו הכופר בפסוק אחד, ורק אם שמע שהכופר כופר בעצמו ולא מאחרים מותר לגנותו ולבזותו ולספר עליו לשון הרע להרחיק ממנו בני אדם. וכן אדם המוחזק בעיר [ולא קול בעלמא] לרשע ובעל עבירות שמותר לגנותו עבורם, ורק המספר יכוון לתועלת, ולא מצד שנאה. (ח"ח כלל ח ס"ה)