לצאת לדרך בבוקרו של יום

אין ראוי לצאת לדרך אלא בבוקרו של יום, מחשש סכנות בדרכים [כבורות וכד'] שאינו מכירן בחוץ לעיר (יפ"ל ח"א סי' ו), וכן לעולם יכנס בכי טוב ויצא בכי טוב, דהיינו בשחרית בנץ החמה ובערבית לפני שקיעת החמה, (משנ"ב ס"ק כח), וכיום שיש תאורות בדרכים, אין נזהרין בזה. (ס' שערים המצויינים בהלכה סי' סח סק"ד)