לא יספר צרותיו לאורחים

ואל יספר לפניהם תלאותיו, כי דברים אלו שוברים את רוחם, שכמדומה להם שבשבילם אמר כן, וכמעט אין לו שכר בעמלו. (רמב"ם מתנות עניים פ"י ה"ד וטוש"ע יו"ד סי' רמט ס"ג וש"ך שם סק"ה בשם סמ"ג שעובר על לא ירע לבבך) ויכבדם כאדונים לו, וכן מצינו באברהם שקראם אדונים. (שבועות לה ב, ורש"י בראשית יח ג)