ב. שבות בשבת לצורך אורחים

וכן כל שבות שהותרה משום צורך מצוה, מותר גם לצורך אורחים, ואף על פי שהסעודה שהאורחים מסובים בה אינה נקראת סעודת מצוה אלא סעודת הרשות, מכל מקום בעל הבית המזמינם עושה מצוה, והותר לפנות האוצר לצורך מצות הכנסת אורחים שמקיים בעל הבית. (שו"ת תה"ד סי' עב, רמ"א בשו"ע או"ח סי' שלג) ג. להאכיל האורח דמאי (ספק מעושר) יש מהראשונים מפרשים אותה ששנינו מאכילים את האכסניה דמאי, שבאורחים הדברים אמורים, והתירו לחזק מצות האכסניה, כדי להקל על בעלי האכסניה. (משנה דמאי פ"ג מ"א, רמב"ם מעשר פ"י הי"א ובפהמ"ש שם, מאירי פסחים לה., וסוכה לד:)