אורח שבא מתוך העיר

אינו מקיים מצות הכנסת אורחים אלא כשבאו אורחים מחוץ לעיר ונתארחו בביתו, והוא הדין כשנתארחו אצל אחרים ומזמינם לסעודה בביתו, אבל המזמין את חברו שבאותה העיר לסעוד בביתו, אינו נקרא אורח ואינה סעודת מצוה אלא סעודת רשות (שו"ת תרומת הדשן סי' עב בנוגע להקולא של פינוי אוצר בשבת, ע"פ שבת קכז א שהתירו דוקא כשמקיים מצוה, רמ"א או"ח סי' שלג ס"א, יוסף אומץ עמ' 322), אלא אם כן זימנו לכבוד האורח הבא אצלו, שאז אף חברו בכלל אורח (ט"ז סי' שלג סק"ב).